כָּתַבְנוּ בְּאוֹתוֹ עִיתּוֹן הוּא הָיָה אֻמְלָל וְשָׂרַט אֶת עֵינַי וְלֹא חָס עַל עַצְמוֹ הוּא הָיָה נָשׂוּי הוּא הָיָה אַבָּא לְאִשְׁתּוֹ נִמְאַס הִיא עָזְבָה בְּעֶרֶב חַג וְהִשְׁאִירָה אוֹתוֹ בְּלִי נְשִׁימָה הוּא לֹא הָיָה טוֹב אוֹ רַע הוּא הָיָה מִי שֶׁנִּמְלַט וְזֶה שֶׁבּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ הוּא רָץ וְנִשָּׂא וְהוֹלִיד וְכָתַב וּפִרְנֵס וְהָרַג אֶת עַצְמוֹ וְאֶת הַזְּאֵב שֶׁבְּתוֹכו אֲפִילּוּ לֹא סָבַלְתִּי אוֹתוֹ הוּא הִזְכִּיר לִי אֶת עַצְמִי לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בַּזֶּה רָצִיתִי לְהַרְדִּים אוֹתוֹ וְלִכְתֹּב לִשְׂרֹט אֶת הַשִּׁיר שֶׁאֶקְרָא לוֹ הַבּוּרְגָּנוּת לֹא מַצִּילָה זְאֵבִים מֵעַצְמָם וְזֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי
שולמית אפפל | Shulamit Apfel 
אחח! מעורר רצון לחנוק מישהו:) כתבת כל כך מדוייק
היא תמיד כותבת מדוייק, איריסיה, ושעשעת אותי עם התגובה שלך
תודה לאיריסיה ושרון
שולמית תודה;