לְפֶתַע שָׁקֵט

שָׁקֵט. שַׂמְתִּי לֵב שֶׁשָּׁקֵט. לֹא עִתּוֹן לֹא מִלָּה וְלֹא מְרֻכֶּזֶת לְכָל הַיּוֹתֵר עַמּוּד אֶחָד בְּסֵפֶר קְרִיאָה וּפִתְאוֹם עָף נֶשֶׁר מַדַּף הַמִּלִּים הַזָּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּאֶרֶץ שֶׁפְּתִיתֵי שֶׁלֶג נֶעֶרְמוּ אֶצְלוֹ אוֹ אֶצְלָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן. אֶצְלִי שָׁקֵט. הַמִּלִּים לֹא נִכְתָּבוֹת הֵן רַק מְצִיצוֹת כְּמוֹ עֵינַיִם מְקֻמָּטוֹת עַל קֶרֶשׁ גִּהוּץ. מֵעוֹלָם לֹא הִתְנַסֵּיתִי בִּכְתִיבָה אוֹטוֹמָטִית. חוּץ מֵהַצֹּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה סֵדֶר שֶׁאֵדַע אֵיפֹה הַקִּיר הַדֶּלֶת הַחַלּוֹן מִתְלֵה הַבְּגָדִים הָאוֹר בִּקְצֵה הַמָּרוֹר, טוֹב, זֶה בֶּטַח מוֹכִיחַ שֶׁמַּשֶּׁהוּ כְּפִיָּתִי מְקַנֵּן בִּי אֲבָל שָׁקֵט בֵּין הַמִּרְוָחִים וְלַשְּׁמִיעָה שֶׁלִּי מַגִּיעַ קוֹל הַגֶּשֶׁם. כָּל הַגֶּשֶׁם

פורסם בקטגוריה המילים | תגובה אחת

מעשיה מתוך ספר הפראות

עברתי דירה. באתי והעמדתי את שולחן העבודה מתחת לחלון שפונה לדרום. שמש מאוחרת תיטיב לנפשי וגם שקט יהיה לי כי מחוץ לחלון שוכן בית קברות ישן שכבר לא פעיל. בכל יום חמישי הלכתי לשוק. חישבתי ומצאתי ששוק פרדס כץ נידח דיו ואיש מהמשרד לא מבקר בו בשעות העבודה, מלבדי. מאחר ולא חייתי חיים משלי נשאר לי סכום כסף נאה להביא אוכל הביתה. באחד מאותם ימי חמישי ראיתי שמצאתי חן בעיני הירקן. כבר היה לי ניסיון עם סוג כזה של חיבה. בכל מקרה את האוכל זה לא מוזיל. יום אחד מצאתי שגם החנווני לוטש עיניים רעבות ונחמדות. הייתי עסוקה בחזרות להצגה וכדי להמיר מתח אחד באחר לקחתי אלי הביתה את החנווני. והוא ככבש מאושר המגלה מבוך עשב גבוה החל מיד ללחך אותי. מהבושה נרדמתי. למחרת בחזרות נפלתי ושוב נרדמתי. הבמאי דפק את הראש בפרקט הבמה. אחרי הצגת ההרצה כשהוא מבוהל כולו מהדמויות שעטיתי במופע ביקש החנווני להיפרד. הסכמתי ואפילו שידכתי לו חברה כי היה חבל שבחור מוצלח ילך לאיבוד בתרגום, כמו שאומרים, וגם לה קרתה התופעה שלמחרת לא יכלה לעמוד על הרגליים ולאות תודה קבלתי משניהם אדנית עם פרחי פטוניה. משהלך החנווני התפניתי לירקן הצעיר המקיים דוכן משותך עם אחיו משה שמבחין במתרחש בינינו ומתחיל להתנכל לנו ומביא אותי לידי סיוטים שבאחד מהם אני והאימא האלמנה של שני הירקנים מתאהבות והמשפחה באה להרוג אותי. כאן כבר החלטתי לגמור עם כל הטוב שאני מעלה הביתה בשני קרטונים כבדים והתחלתי לערוך קניות אונליין. בינתיים החברה ששידכתי לה את החנווני כתבה לי "נבהלתי! הוא עשה את זה בצורה כל כך טוטאלית שהייתי בטוחה שלא יישאר לי מאיפה להשתין. בואי נפגש. יש עוד"

 

ניו יורק
18.04.08

 

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

מרחק

Karen Offutt

לַחְשֹׁב אֵיךְ לֹא נוֹתְנִים לִכְבֹּשׁ פֶּרַח שֶׁגָּדַל בְּכַף הַיָּד וְאִם פַּרְפַּר עוֹמֵד פֹּה
כְּמוֹ אֵיזֶה אוֹר אוֹ אֲבַק הַסִּימָנִים כְּמוֹ חַיָּה פִּרְאִיִּים עַד כְּדֵי כָּךְ זֶה רַק גַּרְגֵּר
מִמָּה שֶׁיִּקְרֶה אִם לֹא תַּסְתִּיר אֶת עֵינֶיךָ אוֹ תַּסְתִּיר שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שִׁירִים עַל
מַעֲרֻמַּי שְׁבִירוּת יְרֵכַי עַל הַבְּדִידוּת וְעַל לְטָאוֹת הַחֶדֶר יַעַר עַד הַנָּהָר וּבַקָּצֶה
תּוּת אֲדָמָה הֲזָיָה אוֹתִי עָרְפִּי כְּאֵב הַפְּטָמוֹת רֵיחַ יְלָדַי וְתַרְדֵּמַת זָהָב

 

"מרחק" מסדה 81'

Karen Offutt

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

בינתיים

אֲנִי מְנַסָּה לְהִשְׁתַּחְרֵר בְּעֶזְרַת תַּרְגִּילִים פְּשׁוּטִים
מֵחֲגוֹר הַכַּסְפִּית שֶׁנִּכֵס אוֹתִי כְּאִלּוּ הָיִיתִי מַדְחֹם יָשָׁן
בֵּינְתַיִם, אֶת הַסּוֹרָג חוֹנֵק שִׂיחַ פֶּרֶא אֶת הַלֵּב זִכְרוֹנוֹת
וּכְשֶׁהַכֹּל יִגָּמֵר נִתְבּוֹסֵס בַּצַּעַר יִהְיֶה תַּעֲנוּג שֶׁיַּסְפִּיק לְכֻלָּם

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

מדרגות

לֹא הָיְתָה סִבָּה לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ. לֹא נִשְׁקַף עָתִיד מֵהַחַלּוֹן. הַחֶדֶר כָּלָא אוֹתָם. שָׁטְפוּ עַצְמָם בְּגִיגִית. שִׁקְּעוּ אֶת שְׂעָרָם בְּנֵפְט. בִּגְלַל זִכְרוֹנוֹת מִלְחָמָה נִזְהֲרוּ מִכִּנִּים וְשָׂרְדוּ אֶת שְׁבוּעַ הָעֲבוֹדָה. בְּיוֹם שִׁשִּׁי נִמְלָא חַדְרָם בְּרֵיחַ עוּגוֹת שֶׁנֶּאֱפוּ בְּבָתֵּי הַשְּׁכֵנִים. הִתְגּוֹרְרוּ בְּקוֹמַת קַרְקַע וּמֵעוֹלָם לֹא הִתְרַגְּלוּ לַתִּיקָנִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּכָל לַיְלָה. בִּקְּשׁוּ מַדְרֵגוֹת מֵאֱלֹהִים. לֹא בַּקָּשָׁה מֻפְרֶזֶת. הַשְּׁכֵנִים מֵעֲלֵיהֶם הָיוּ שְׁכֵנוֹת. שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת. הַנֶּכְדָּה הָיְתָה יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר וְדָמְתָה לִשְׁתֵּי הָאַלְמָנוֹת שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. שְׁלָשְׁתָּן כָּרְכוּ צָמָה סְבִיב רֹאשָׁן. מַלְבּוּשָׁן הָיָהמְהֻדָּר וְהֵן צָעֲדוּ בָּרְחוֹב זוֹ לְצַד זוֹ נֻקְשׁוּת כְּמוֹ גְּוִיּוֹת. עָזַבְנוּ. הַסָּבְתָא מֵתָה. נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי אַלְמָנוֹת.

 

Karen  Offutt

פורסם בקטגוריה המילים | תגובה אחת

פזמון עברי מעברי

הילדה שיושבה לחלון שרה ביידיש. את המילים והמנגינות בעברית השגתי בשבת בבוקר מהחלון הפתוח של בית דודי ודודתי. אבל רק אם היה קר מדי בשביל ללכת לים. כל מי שבא מאירופה אחרי המלחמה מארצות בלי גישה לים לקח את המשפחה לבת גלים ולחוף השקט או לחוף שמן ממש מול הבית של שמעון וזיסוּ מאחורי תחנת הרכבת מעבר לכביש בחיפה תחתית.

ג'טה לוקה שרה אלתרמן                    http://bit.ly/2NpGREv

 

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

שישי ברחוב Friday on the street

בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם רָאִיתִי בַּלּוֹבִּי שֶׁל בֵּית צִיּוֹנֵי אָמֶרִיקָה
אֲנָשִׁים אוֹחֲזִים יָדַיִם מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת לִפְתִיחַת דְּלָתוֹת
וְלַהֲרָמַת מָסָךְ. נִכְנַסְתִּי. הֵבֵאתִי אִתִּי אֶת הָאִשָּׁה שֶׁעָמְדָה
עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה וְדִבְּרָה לְבֶרֶז כִּבּוּי. קָנִיתִי בַּקְבּוּק מַיִם
חִפַּשְׂתִּי כִּסֵּא לְהוֹשִׁיב אֶת הָאִשָּׁה שֶׁלֹא הִתְלוֹנְנָה
שָׁנִים עַל הָרַגְלַיִם לְבַד בָּרְחוֹב

 

לאשה בצילום אין קשר לשיר

 

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה