לֹא הָיְתָה סִבָּה לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ. לֹא נִשְׁקַף עָתִיד מֵהַחַלּוֹן. הַחֶדֶר כָּלָא אוֹתָם. שָׁטְפוּ עַצְמָם בְּגִיגִית. שִׁקְּעוּ אֶת שְׂעָרָם בְּנֵפְט. בִּגְלַל זִכְרוֹנוֹת מִלְחָמָה נִזְהֲרוּ מִכִּנִּים וְשָׂרְדוּ אֶת שְׁבוּעַ הָעֲבוֹדָה. בְּיוֹם שִׁשִּׁי נִמְלָא חַדְרָם בְּרֵיחַ עוּגוֹת שֶׁנֶּאֱפוּ בְּבָתֵּי הַשְּׁכֵנִים. הִתְגּוֹרְרוּ בְּקוֹמַת קַרְקַע וּמֵעוֹלָם לֹא הִתְרַגְּלוּ לַתִּיקָנִים שֶׁהִגִּיעוּ בְּכָל לַיְלָה. בִּקְּשׁוּ מַדְרֵגוֹת מֵאֱלֹהִים. לֹא בַּקָּשָׁה מֻפְרֶזֶת. הַשְּׁכֵנִים מֵעֲלֵיהֶם הָיוּ שְׁכֵנוֹת. שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת. הַנֶּכְדָּה הָיְתָה יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר וְדָמְתָה לִשְׁתֵּי הָאַלְמָנוֹת שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. שְׁלָשְׁתָּן כָּרְכוּ צָמָה סְבִיב רֹאשָׁן. מַלְבּוּשָׁן הָיָהמְהֻדָּר וְהֵן צָעֲדוּ בָּרְחוֹב זוֹ לְצַד זוֹ נֻקְשׁוּת כְּמוֹ גְּוִיּוֹת. עָזַבְנוּ. הַסָּבְתָא מֵתָה. נִשְׁאֲרוּ שְׁתֵּי אַלְמָנוֹת.
Karen Offutt
