השתיקה נוכחת

הַפָּנִים לַחַלּוֹן

הָעֵינַיִם לַשֶּׁלֶג

הַתַּנּוּר בַּחֶדֶר

הַסְּנָאִי בַּכְּפוֹר

הָעֵץ בַּשְּׂדֵרָה

הַקִּיר כְּמִשְׁעֶנֶת

הַבְּדִידוּת בִּכְפִיָּה

נוֹכְחוּת הַשְּׁתִיקָה

בַּמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלָּהּ

השיר התפרסם היום במדור השירה בידיעות אחרונות

פורסם בקטגוריה המילים | תגובה אחת

ממואר לזיוית

Marko Risovic צלם תעודי מסרביה
הצילום הזה מזכיר לי את חברתי ז'ושה. שמה עוברת לזיוית. ג'ינג'ית שמחה וצוהלת ומלאת אהבה לעולם. עלתה כילדה עם הוריה מפולין כנראה בעליית גומולקה והתגוררה בשכונת מונטיפיורי. לימים נעלמה לי וחיפשתי אותה עד שנודע לי שנפטרה. בדמי ימיה נפטרה. אהבתי אותה.

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

למצוא חניה ברחוב השירה

בהארץ ספרים פורסם היום מאמר של רן יגיל על "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" שראה אור בהוצאת פטל 2020

 

פורסם בקטגוריה המילים | 3 תגובות

המילה האסורה

סופרים אותנו כמו ראשי בקר והמניין תופח וחוסם את הכניסה. נשברנו. נעשינו סבלנים. הנעלם מעינינו מצליף בזה שעומד מאחורינו והוא יורק פחד מוות. המילה האסורה הותרה לשימוש לאחרונה. הגיעו תורי להיכנס. עכשיו אני בפנים. מנהלת הסניף תולה עיניים במדפים. אני קונה מעט ירקות וחוזרת הביתה אולי אצליח סופסוף לקרא בספר ששאלתי מהספרייה. הוא מונח חודשיים על השידה בתנוחה מסיונרית וכבר לא נעים. אני מפרידה את המחשבות בחוצצים. מנהג נרכש משנים ריקות במחלקה לחוזים. אנשים מדברים טובות על פאזלים למי שלא מגיב טוב לשינויים. אני לא יודעת למה להאמין. הרחוב עצר והטבע המשיך וכל כך שקט שאני מוכנה להתפשר על צרצר.

פורסם בקטגוריה המילים

כל הדור השני

זה אחד מאותם ימים שמתרבים לאחרונה בהם אני לא רוצה לדבר  עם אף אחד ולא לראות אף אחד ולא להינזף ולא להתחבב ולא שמש ולא ירח כי זה בדיוק היום עליו  נאמרה המימרה התלמודית על לימוד חכמה יוונית – שעה שאינה מן היום ואינה מן הלילה. וביום כזה אני נמלאת כאב ושתיקה עד עמוד השדרה ואללה יסתור קשה לי להתרומם ולקום וללכת ואני נעמדת ועומדת בלב הבית כמו תורן על גג ריק.

חיילים גרמניםאני מטיילת הרבה וככה הגעתי לקופנהגן חמש שנים לפני שנולדתי.  שני חיילים גרמנים חלפו על פני. מפני שאני עתידה להיוולד לְסַּפָּר שמתי לב שהם עדיין לא מתגלחים. נאצים צעירים מאיזה כפר שבמזל לא נשלחו לחזית. וככה טיילתי לי ברחוב, יהודייה טרם לידתה כי הורי שניהם ברוסיה ועוד לא נפגשו הוא בצבא האדום והיא עם אמה ואחיה הקטנים בערבות אוקראינה וכולם מוכים וחבולים ישרדו בזכות גרעיני חמניות.  היות ועוד אין לי נשמה אני הולכת בנחת בעקבות שלושה דנים מסודרים. הנשים בתסרוקת מוקפדת גלגל חיצוני כלוא בסיכות קטנות וכובעים כנהוג על ראש שלושתם. עכשיו כבר כואבות לי הרגליים ואני מחפשת חנות ספרים בית קפה עוגה קפה בד לשמלה וטיל להוריד על גרמניה ועל ….לא חשוב. זה בפעם אחרת. וכאמור אוולד רק בעוד חמש שנים והאלוהים שלי מעניש קדימה ואחורה על כן אספוג אלימות כדי לגמור חשבון עם היטלר ולהגיע עד חמלניצקי. אבל לא רק אני ולא רק אתי. כל הדור השני.

* והדנים היו בסדר.

פורסם בקטגוריה המילים

היום לפני ארבעים שנה אמרתי לאמא

היום לפני 40 שנה אמרתי לאמא שאין ברירה היא יוצאת מהבית. היא הבינה למה אני מתכוונת אבל חשבה שזה יקרה רק בעוד כמה ימים. זה היה מזל כי מה שחיכה לה לפנות בוקר היה איום ונורא אבל כבר היו סביבה רופאים ואחות שהכירו ואהבו אותה בהדסה עין כרם. אהבתי אותה אני מתגעגעת אליה. על אבי אני חושבת מדי פעם. להורי לא היתה חמלה כלפי. ידעתי שכול מה שראיתי בביתם עלי לשכוח. לפני שנים אמר לי עיתונאי שכמשוררת לא עשיתי פריצת דרך בשירה העברית כי לא איבדתי את אחד מהורי בנעורי או אפילו את שניהם כי רק יתמות מולידה שירה גדולה אז זו הזדמנות לומר לעיתונאי המזדיין הזה-הנה אני- איבדתי את הורי כל יום בכל ימי חייהם.

מרק

פורסם בקטגוריה המילים

זה היה יום

זה היה יום שאם רוצים להמשיך לחיות חייבים לכתוב בשביל לזכור כדי לשכוח. קשה לנשום. קשה לקרא. אסון בסדר גודל מקראי עקר אותנו מחיינו כאילו היינו יבלית. בספר שייכתב אחרינו נהיה לא יותר מפסוק אחד בינתיים אנחנו כאן וישנו האני וישנם אנחנו בזרות ובקרבה. אותי כידוע וכרגיל מרגיע רדיו שוויץ ציורים ומקומות מן הזיכרון ומה שעולה בידי להפיק מהמחשב. כל השאר אני ממציאה וחולמת שם למדתי איך להתפצל ולהתחבר ולא לזהות את האני ומאחר ופחד מתעתע בי אני ממהרת לחזור לעצמי שם אני שלמה כשאף אחד לא מחכה לי.

édouard vuillard 1868-1940

 

 

פורסם בקטגוריה המילים

היא יערות הגשם

התכנסות. התקפלות. כל תנוחה אחרת מביאה אותי לקוצר נשימה. לא ניתן לכרות ברית עם העתיד או לעשות סדר בעבר או להשלים עם מה שֶׁמִּמֵּילָא נשלם ועדיין העבר טוב לצעקה וכתיבה. אני לא מבינה במוסיקה בפרחים צמחים וחיות למינהו ובאקלימים וארצות. אני לא ברורה לאנשים לא הבנתי את בחירותי ואהבותי לא בזמן אמת ולא אחר כך ומצאתי שלא הבנתי כלום בכלום וזו נותרה התמחותי היחידה וגם בה לא השגתי דיפלומה. בת שש עשרה בכל מאודי ושפתי הדלה רציתי רק לכתוב והיות והורי דימו את הכתיבה לשד שמקנן בי אמרו לשרוף את המחברת  והצטרכתי תחת הצלב הגלוי להסתגל לנשום בסתר ולרגע לא חדלתי להאמין שהכתיבה בין  אם עוכבה או התעכבה היא יערות הגשם.

——————————————————————————————————————–

הרכבת שלי

השיר לאחותי נכתב בטרם מלאו לה 17. נבואה איומה. היא טסה לארצות הברית להורינו ונמלטה חזרה אלי אחרי שבוע אחד. השיר נכתב שנים לפני שידעתי שנפשה המסוכסכת תמרר את חיי  תחלה בסרטן ובת  38  תלך לעולמה לא לפני שתבקש על עצמה שמותי שלי יקדים את שלה. "לאחותי" נכתב בשנת 1971 ופורסם בספר "יבשת שבורה" הוצאת עכשיו 72'

פורסם בקטגוריה המילים

יקום תרבות – שירה עברית 2020 הבחירות של דניאל עוז

דניאל עוז סוקר את מיטב השירה העברית בעשור השני של המאה ה-21, ובוחר את השירים האהובים עליו ביותר. חלק שלישי מתוך סדרת מאמרים על מיטב השירה של העשור הקודם כפי שנבחרה בידי צוות עורכים ומומחים אוהבי שירה. (כותרת: אלי אשד)

http://bit.ly/38PJ8mY

פורסם בקטגוריה אקטואליה | כתיבת תגובה

העולם אוהב משוררות מתות

http://bit.ly/2wxihPb       לקריאה נוחה

פורסם בקטגוריה אקטואליה