קטגוריה: המילים

השורות כאן נכתבו בעקבות שיחה עם פרופ' ג'וליאן הולט לנסטאד שערכה איילת שני ( הארץ מוסף השבת 2/10). אני לא אלחין את הטקסט הזה. זה רק מחקר אחד ויהיו עוד כאלה. המערב שעד כה קבר את המוות מניח את הבדידות … להמשיך לקרוא ←

השירים ראו אור במוסף לספרות של ידיעות אחרונות בעריכת אלעד זרט בערב יום כיפור 27.09.2020

בדידות היא ממין נקבה. אני לא יודעת למה אבל כך היא נבראה בלשון. ואומרים על הבדידות שהיא קשה. ואומרים את לא יכולה להשוות את זאת וזאת אליך. את אוהבת בדידות. לא הבדידות לכדה או כפתה עצמה עליך ולא כי התרגלת … להמשיך לקרוא ←

קשה לי לקרא לאחרונה. אני רוצה להאשים את הקורונה אבל אני לא יכולה לרמות את עצמי. אני מאד עסוקה אני אומרת לספרנית. אישה ולא מלאך עיניה חודרות ואני בלי אוויר נעלמת בלי לקחת ספר. חצי שנה לא הפכתי דף ומה … להמשיך לקרוא ←

הַפָּנִים לַחַלּוֹן הָעֵינַיִם לַשֶּׁלֶג הַתַּנּוּר בַּחֶדֶר הַסְּנָאִי בַּכְּפוֹר הָעֵץ בַּשְּׂדֵרָה הַקִּיר כְּמִשְׁעֶנֶת הַבְּדִידוּת בִּכְפִיָּה נוֹכְחוּת הַשְּׁתִיקָה בַּמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלָּהּ השיר התפרסם היום במדור השירה בידיעות אחרונות

Marko Risovic צלם תעודי מסרביה הצילום הזה מזכיר לי את חברתי ז'ושה. שמה עוברת לזיוית. ג'ינג'ית שמחה וצוהלת ומלאת אהבה לעולם. עלתה כילדה עם הוריה מפולין כנראה בעליית גומולקה והתגוררה בשכונת מונטיפיורי. לימים נעלמה לי וחיפשתי אותה עד שנודע לי … להמשיך לקרוא ←

בהארץ ספרים פורסם היום מאמר של רן יגיל על "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" שראה אור בהוצאת פטל 2020  

סופרים אותנו כמו ראשי בקר והמניין תופח וחוסם את הכניסה. נשברנו. נעשינו סבלנים. הנעלם מעינינו מצליף בזה שעומד מאחורינו והוא יורק פחד מוות. המילה האסורה הותרה לשימוש לאחרונה. הגיעו תורי להיכנס. עכשיו אני בפנים. מנהלת הסניף תולה עיניים במדפים. אני … להמשיך לקרוא ←

זה אחד מאותם ימים שמתרבים לאחרונה בהם אני לא רוצה לדבר  עם אף אחד ולא לראות אף אחד ולא להינזף ולא להתחבב ולא שמש ולא ירח כי זה בדיוק היום עליו  נאמרה המימרה התלמודית על לימוד חכמה יוונית – שעה … להמשיך לקרוא ←

היום לפני 40 שנה אמרתי לאמא שאין ברירה היא יוצאת מהבית. היא הבינה למה אני מתכוונת אבל חשבה שזה יקרה רק בעוד כמה ימים. זה היה מזל כי מה שחיכה לה לפנות בוקר היה איום ונורא אבל כבר היו סביבה … להמשיך לקרוא ←