ארכיון רשומות מאת: שולמית אפפל‏

הָאֹשֶׁר כַּסּוֹד הוּא שָׁמוּר בִּידֵי זָרִים וְטוֹב הַלַּיְלָה שֶׁנִּתָּן לְהַשִּׂיג קְלָסִי וְקַל בְּרַדְיוֹ שְׁוַיְץ. נָכוֹן. הֵם הִסְגִּירוּ לְגֶרְמַנְיָה יְהוּדִים שֶׁגָּנְבוּ אֶת הַגְּבוּל. אֲבָל הַגַּגּוֹת. כַּמָּה יֹפִי. הַשֶּׁלֶג, הַגֶּרַנְיוּם שֶׁכְּמוֹ דָּם וְחָלָב פּוֹרְחִים לָעַד בִּלְחָיֶיהָ שֶׁל הַיְדִי בַּת הֶהָרִים. חֲלוֹם הָאִינְטֶרְנֶט … להמשיך לקרוא ←

אֲנִי יוֹצֵאת מֵהַבַּיִת וְנִבְלַעַת בָּרְחוֹב וְלֹא חוֹרֶגֶת מֵרֹאשִׁי בְּתוֹכוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת. אוּלַי כֻּלָּם נוֹהֲגִים כָּמוֹנִי אֲבָל הֵם לְעֻמָּתִי נִרְאִים מְרֻצִּים. הָעֶרֶב אֵלֵךְ לַבַּיִת חב"ד לַאֲרוּחַת שַׁבָּת. הַיִּשְׂרְאֵלִים יִקָּצְצוּ לְעַצְמָם אֶת הַיְּרָקוֹת לַסָּלָט וּבְרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן יֵשֵׁב רַב צָעִיר שֶׁהוֹרָיו עֲדַיִן חַיִּים … להמשיך לקרוא ←

        רַצְתִּי לָאַהֲבָה וְנִשְׁבַּרְתִּי הָלַכְתִּי לָעֲבוֹדָה וְזֶה הָיָה בִּזְבּוּז זְמַן חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי מַזָּל כְּשֶׁהַגּוּף שֶׁהִשַּׂגְתִּי הִגִּיעַ אָרוּז כְּמַתָּנָה עַכְשָׁו מְשַׁטּוֹת בִּי בָּנָנוֹת שֶׁמֻּצָּגוֹת לְרַאֲוָה בִּמְחִיר מֻפְקָע עַל כֵּן אֲוַתֵּר וְאֶשְׁתֶּה קָפֶה בַּקִּיּוֹסְק שֶׁפָּתְחוּ בַּשְּׂדֵרָה אֲנִי מְשׁוֹרֵר … להמשיך לקרוא ←

סִפּוּרֵי מֵתִים חֲבִיבִים עָלַי. לְשִׁמְעָם אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת כְּמוֹ הֶחָתוּל שֶׁגִּדְעוֹן שִׁכֵּן בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה בְּסָלוֹן חֲלִיפוֹת חֲתֻנָּה בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי שָׁם חֲבֶרְתִּי עָבְדָה. הִיא הָיְתָה יָפָה. הָיָה לָהּ פּוֹלְיוֹ. הִיא אָהֲבָה אֶת גִּדְעוֹן. בְּלֶכְתּוֹ נִכְלָא לִבָּהּ. שָׁנִים אַחַר כָּךְ פִּצִּיתִי אוֹתָהּ בִּדְמוּת … להמשיך לקרוא ←

פָּרַשְׁתִּי מֻקְדָּם וּמָה שֶׁהָיָה מְקוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי עֲדַיִן נֶחְוָה כְּסִיּוּט. צִוְחוֹת הַמְּמֻנָּה. הָאִיּוּם בְּהוֹרָדַת מִכְסַת הַשָּׁעוֹת הַנּוֹסָפוֹת וְהַחֲשָׁשׁ מִגְּרִיעָה בַּשָּׂכָר הָעֲמִידָה בֹּקֶר וְעֶרֶב מוּל שְׁעוֹן נוֹכְחוּת צְרוּבָה כְּהַצְלֵף סַרְגֵּל עַל הַנְּשָׁמָה וּסְלִידָה מִסַּמְכוּת כְּפֶצַע תּוֹרָשָׁה מִמִּי שֶׁנָּתְנוּ חַיִּים וְגִדְּלוּ בְּלִי … להמשיך לקרוא ←

שָׁלוֹם חֵיפָה, בַּסּוֹף תִּזָּכְרִי בִּי. עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי עֶשֶׂר הִתְחַבַּקְנוּ כָּל לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. גָּדַלְתִּי בָּעִיר הַתַּחְתִּית. בְּלֵיל שַׁבָּת הָלַכְתִּי עִם אִמָּא לְקוֹלְנוֹעַ הָדָר. הִיא אָהֲבָה אֶת שׁוֹשַׁנָּה דָּמָארִי וְשָׁכְחָה אֶת עַצְמָהּ עִם דְּזִ'יגָאן וְשׁוּמָאכֶר. לָמַדְתִּי בְּבֵית סֵפֶר צַפְרִירִים. בְּהַפְסָקַת … להמשיך לקרוא ←

הם אהבו אישה והכניסו אותה הביתה. מקנאת איש באחיו מכרו אותה לבית בושת והלכו לשכב אתה בחשאי. לאחר זמן השיבו אותה ואהבו אותה וסימנו אותה כמו חיה. הסופר לא חס על הקורא והעצים את הכאב כשהידק את השורות. בסרט שראיתי … להמשיך לקרוא ←