ארכיון רשומות מאת: שולמית אפפל‏

אהבה היא מפגש בין שני אנשים מזדמנים 20.3.08/ שולמית אפפלנכתב שישה חודשים מיום שחזרתי לכתוב בקשתי שישאל את המו"ל אם יש אפשרות להוציא אצלו "מבחר".הוא המליץ לי על מתרגם למחזה שלי. איתרתי את המתרגם.הוא היגר לאוסטרליה. בפסח הוא יהיה בתל … להמשיך לקרוא ←

    נימוקי השופטים לפרס גרדנר סימון לשירה 2020 לזכרה של אשת הנשיא נחמה ריבלין   פרופ' אריאל הירשפלד יו"ר ד"ר קציעה עלון , יוסף עוזר, ד"ר ענת ויסמן , גואל פינטו    נימוקי הפרס: שולמית אפפל – פרס ראשי … להמשיך לקרוא ←

מתים כאן ומתים ומתים עד שאי אפשר יותר לקרא לספר "מות קל מאד" כמו שסימון עשתה. המות איך לומר בלי להרגיש אשמה המות עכשיו המוני. אנשים מתים בעבודה של אלה שעובדים בלהשאיר אותם בחיים. זה ייקח שנים. גם אלה שלא … להמשיך לקרוא ←

הצ'לן פבלו קאזלס לקח לעצמו בזיקנתו אשה טרייה יותר מהביצה שהטילה התרנגולת של האיכר פדרו- אלחנדרו אלוורה . היא דומה לאמי, אמר, וכמו אמי היא מפורטו ריקו ואיתה אני מרגיש כאילו אמי חזרה…קאזלס נקבר בלי הצ'לו. פבארוטי נקבר עם הכלי. … להמשיך לקרוא ←

השורות כאן נכתבו בעקבות שיחה עם פרופ' ג'וליאן הולט לנסטאד שערכה איילת שני ( הארץ מוסף השבת 2/10). אני לא אלחין את הטקסט הזה. זה רק מחקר אחד ויהיו עוד כאלה. המערב שעד כה קבר את המוות מניח את הבדידות … להמשיך לקרוא ←

השירים ראו אור במוסף לספרות של ידיעות אחרונות בעריכת אלעד זרט בערב יום כיפור 27.09.2020

בדידות היא ממין נקבה. אני לא יודעת למה אבל כך היא נבראה בלשון. ואומרים על הבדידות שהיא קשה. ואומרים את לא יכולה להשוות את זאת וזאת אליך. את אוהבת בדידות. לא הבדידות לכדה או כפתה עצמה עליך ולא כי התרגלת … להמשיך לקרוא ←

קשה לי לקרא לאחרונה. אני רוצה להאשים את הקורונה אבל אני לא יכולה לרמות את עצמי. אני מאד עסוקה אני אומרת לספרנית. אישה ולא מלאך עיניה חודרות ואני בלי אוויר נעלמת בלי לקחת ספר. חצי שנה לא הפכתי דף ומה … להמשיך לקרוא ←

הַפָּנִים לַחַלּוֹן הָעֵינַיִם לַשֶּׁלֶג הַתַּנּוּר בַּחֶדֶר הַסְּנָאִי בַּכְּפוֹר הָעֵץ בַּשְּׂדֵרָה הַקִּיר כְּמִשְׁעֶנֶת הַבְּדִידוּת בִּכְפִיָּה נוֹכְחוּת הַשְּׁתִיקָה בַּמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלָּהּ השיר התפרסם היום במדור השירה בידיעות אחרונות

Marko Risovic צלם תעודי מסרביה הצילום הזה מזכיר לי את חברתי ז'ושה. שמה עוברת לזיוית. ג'ינג'ית שמחה וצוהלת ומלאת אהבה לעולם. עלתה כילדה עם הוריה מפולין כנראה בעליית גומולקה והתגוררה בשכונת מונטיפיורי. לימים נעלמה לי וחיפשתי אותה עד שנודע לי … להמשיך לקרוא ←