ארכיון רשומות מאת: שולמית אפפל

ממפיס סלים הארץ "תרבות וספרות" 13 בספטמבר 2019

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

טקסט קצר על קורות חיים

נדרשתי לצורך עניין כל שהוא להגיש קורות חיים מפורטים. מעולם לא החשבתי את עצמי כמי שצברה קורות שניתן לבנות עליהם להשגת משרה או טובת הנאה לכן נזהרתי בכבודה של המפרקת ובדקתי היטב מי לפני ומי מאחורי תוך שאני נצמדת לגזע … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

אולגה מילאה ביופיה המושלם כיסא נוח

    השיר מתוך הספר "תדמייני שאת כוכבת" הוצ' פטל 2017

פורסם בקטגוריה המילים | כתיבת תגובה

נז'ינסקי אמר

נִּקְשָׁרִים לִכְאֵב אֲבָל לֹא נִקְשָׁרִים לְמַכּוֹת וְאֶבֶן הִתְגַּלְגְּלָה בְּנוֹצָה וְרַעַשׁ הוֹצִיא רָעֲשָׁה וּפָגַע בְּתוֹכִי וְתוֹכָהּ. הַבּוּרְגָּנוּת לֹא מַצִּילָה זְאֵבִים מֵעַצְמָם וְכַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא וֶהֱיוֹת שֶׁעֲדַיִן הֶחְזִיק מִמֶּנִּי בָּלֶרִינָה הַנָזִ'ינְסֶקִי שֶׁלִּי אָמַר מָה אֶת מְבַלְבֶּלֶת אֶת הַמּוֹחַ שֶׁבִּי תִּכְתְּבִי תִּשְׁתְּקִי תַּחְזְרִי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | תגובה אחת

התפזרנו כאבקנים No Poem

כשהתאבדה היא לקחה את חייה בידיה גם מאיתנו. מעבר לכך אין לי פרטים ואין את מי לשאול.  התפזרנו כאבקנים השיר מתוך "פחות מאמת אין טעם לכתוב" הוצ' ספרא 2012

פורסם בקטגוריה המילים | 2 תגובות

כהלכה

הִגְלוּ וְהִזְנוּ וּמִלְּאוּ בְּגָז וְשָׂרְפוּ וְיָרוּ וְנָפַלְנוּ לַבּוֹר וְהָיִינוּ לְאַחַת עִם הָאֲדָמָה וּמַתָּת הַדָּם נֶאֱגַר וְנִסְפַּג לִפְנֵי שֶׁלָּמַדְנוּ לַחְשֹׁב. וְהִיא. הַאִם זֶה הַצְּלָב שֶׁהִיא נוֹפֶלֶת אַפַּיִם אַרְצָה אֵלָיו שֶׁמַּחְזִיק בְּעַמּוּד הַשִּׁדְרָה שֶׁלָּהּ יַצִּיב וְעָצֵל וּבוֹטֵחַ. לְעֻמָּתִי. אִם כֵּן, הַלְוַאי יָכֹלְתִּי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה המילים | תגובה אחת

כצל על המים

כל עוד הציפורים לא שכחו את הנוף וזכרו את הדרך ועיני נשארו נעוצות במפה התלויה על הלוח האגם הפצוע נשם וחי בחשאי. חשבתי עליו בשביעי שלי בעת שישבתי בגינה הציבורית בחברת נשים כמוני ואחר כך למראה החול שניצבר בקפלי הבגדים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה המילים | תגובה אחת