נימוקי השופטים לפרס גרדנר סימון לשירה 2020 לזכרה של נחמה ריבלין

נימוקי השופטים לפרס גרדנר סימון לשירה 2020 לזכרה של אשת הנשיא נחמה ריבלין   פרופ' אריאל הירשפלד יו"ר ד"ר קציעה עלון , יוסף עוזר, ד"ר ענת ויסמן , גואל פינטו    נימוקי הפרס: שולמית אפפל – פרס ראשי "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" הוא ספרה השמיני של שולמית אפּפל, ילידת 1948. אפּפל החלה לפרסם לראשונה כבר בגיל 17, והיא מציעה לשירה הישראלית משנות השישים  של המאה והעשרים עד ימינו,  נוסח ייחודי  המציע תמהיל השייך רק לה.  זוהי שפה המתנועעת בגמישות בין  שפת דיבור-עברי  לשפת השירה,  ומתאפיינת  מן הצד האחד בכנות, מרדנות ואסוציאטיביות פרועה, ומן הצד האחר, בהתבוננות השואפת לדיוק על גבול האפוריזם.  זוהי שירה הקוראת לדברים בשמם והמפתיעה אותנו  תדיר  ביכולתה  לחבר בין כאב ביוגרפי לעונג אסתטי,  בין הבטה קרובה  למרחק  אמנותי נכון.  כך למשל  שוזרת אפּפל במיומנות בין האוטוביוגרפי ללירי: השיר "צילום מגבוה" נפתח בשורה "שלושים שנה תפרתי כפתורים למדים צבאיים" וממשיך: "בלילה התכנסתי אל תוך ספר קריאה. מלח ובדידות גדשו כל דף ושורה." מן החוויה הפרטית, הקונקרטית, מפליגה אפּפל  אל העולם כולו- דרך הטלוויזיה. יפי העולם, לצד עצב וצער אישיים, נמהלים זה בזה. השיר שהעניק לספר את שמו, "זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים" חוזר אף הוא אל חוויות התפירה: "הגפתי את התריסים ויצאתי. הנחתי מאחורי את השנים והפרחים ששתלתי לצידי שביל בית החרושת שתפרתי בו בגדי ים מאז שמלאו לי שש עשרה. מעתה יתרוקן היום והלב ימלא געגועים." השיר, כמו הספר כולו, מגולל חוויות נשיות שעוקץ של פמיניזם ומחאה אינו נעדר מהן. ועדת הפרס בוחרת להטיל זרקור אור ציבורי אל עבר משוררת ייחודית זו, שדומה כי שמה אינו מוכר דיו לציבור אוהבי השירה בישראל.