שורות

הצ'לן פבלו קאזלס לקח לעצמו בזיקנתו אשה טרייה יותר מהביצה שהטילה התרנגולת של האיכר פדרו- אלחנדרו אלוורה . היא דומה לאמי, אמר, וכמו אמי היא מפורטו ריקו ואיתה אני מרגיש כאילו אמי חזרה…קאזלס נקבר בלי הצ'לו. פבארוטי נקבר עם הכלי.

קרקע המציאות מתיצבת כשאני מוצאת על המחשב מחשבות לא הגיוניות כמו ביום שפברוטי מת. ישבתי במאפיה ההונגרית על פינת רחוב 110 ובהיתי על כוס תה בעוברים ושבים. לא היה עם מי לדבר ולא הצטרכתי לגעגועים

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שורות

  1. sarit zamir-shafir הגיב:

    הלוואי הייתי לוגמת את תה הגעגועים שלך, אתך. העוסקים במוסיקה לא מתים. הם הופכים רפאים. ואיך אהבתי את טריות האישה הצעירה יותר מביצה. נהדרת, שולמית, את אהובה⚘❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s