המילה האסורה

סופרים אותנו כמו ראשי בקר והמניין תופח וחוסם את הכניסה. נשברנו. נעשינו סבלנים. הנעלם מעינינו מצליף בזה שעומד מאחורינו והוא יורק פחד מוות. המילה האסורה הותרה לשימוש לאחרונה. הגיעו תורי להיכנס. עכשיו אני בפנים. מנהלת הסניף תולה עיניים במדפים. אני קונה מעט ירקות וחוזרת הביתה אולי אצליח סופסוף לקרא בספר ששאלתי מהספרייה. הוא מונח חודשיים על השידה בתנוחה מסיונרית וכבר לא נעים. אני מפרידה את המחשבות בחוצצים. מנהג נרכש משנים ריקות במחלקה לחוזים. אנשים מדברים טובות על פאזלים למי שלא מגיב טוב לשינויים. אני לא יודעת למה להאמין. הרחוב עצר והטבע המשיך וכל כך שקט שאני מוכנה להתפשר על צרצר.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.