בתוקף תפקידי כאחותו של ירמיהו תליתי מזוזה על גב כף היד

 

אני מתנהלת בכמה קבוצות שמתאבדות בקערת כוונות טובות ומלל חיובי.
בתוקף תפקידי כאחותו של ירמיהו תליתי מזוזה על גב כף היד.

דבר המכרסם. בשמונה בבוקר סיימתי להדיח לשטוף להעמיד סיר להתקלח ותוך כדי נזכרתי בשכנים של חברה שמתלוננת שהשכנים שלה צועקים לפני ותוך כדי ואחרי הסקס וקיללתי אותם. הם לא מהעיר שלי אז אני לא מפחדת מהם. פעם לאחותי היו שכנים כאלה אז היא שמה להם מוסיקה קלאסית אז הם איימו עליה שיהרגו אותה רצח. ושלא תחשבו איפה היא כבר גרה בהרלם? לא. קרוב אלינו וקרוב אליכם.

אפשר להדפיס כסף . אי אפשר להדפיס מכונות הנשמה רק לספסר בהן.

 

חברה שלי פרומה התיישבה בחיי

לסטודיו של ניסן נתיב נכנסה יום אחד לכיתה באיחור משמעותי אשה צעירה והיות שהיה כסא פנוי לידי היא התישבה בחיי ומיד נהייתה החברה הכי טובה שלי וכינתה אותי שולטהייס על שם הגיבור של קישון ואמרה שיש לי שכל רק כשאני כותבת ואני אז דווקא כתבתי עם הרבה רגש והרבה רחם אבל ממש חרא. היינו צעירות ויפות ואומללות כל אחת בדרכה כמו שאמר הרוסי הגדול, היא ברווקותה אני בנשואי ושמחנו בחגינו רק כי נפגשנו והיה לנו אחת את השניה ואי אפשר היה להעביר בינינו מחט. 40 שנה לא שמעתי את קולה. אני לא יודעת אם היא חיה ובאיזו יבשת ותחת איזה שמים היא רואה אור יום . כשהיינו יחד גם העצב היה מתוק והיה בו טעם ורצינו עוד וירד ברד וזהו נגמר .

השיר מתוך ״יבשת שבורה״ 72׳

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.