הָיִיתִי בְּמַצַּב רוּחַ לִקְטוֹף פִּטְרִיּוֹת

הָיִיתִי בְּמַצַּב רוּחַ לִקְטוֹף פִּטְרִיּוֹת. מֵעוֹלָם קֹדֶם לֹא כָּתַבְתִּי פְּתִיחָה לְכִנּוֹר. דְּקִירָה פִּלְּחָה כְּמוֹ אֲפֵלָה אֶת הָאוֹקְיָנוֹס. תְּמוּנָה שֶׁרָאִיתִי פַּעַם בְּסֶּרֶט וְשָׂמַחְתִּי אָז שֶׁכַּף יָדִי שְׁמוּרָה בְּנֶאֱמָנוּת. אֲרוֹן הָעֵץ בַּמִּטְבָּח נִכְרַת בְּיַעַר נוֹרְוֶגִי וְעַכְשָׁו הוּא מְדַבֵּר אֵלַי כְּמוֹ הָרוֹמָן שֶׁכֻּלָּם אוֹמְרִים שֶׁאָהֲבוּ לִקְרֹא. שָׁקֶט סְבִיב שֻׁלְחַן הַצֵּל. הַחַלּוֹן פּוֹנֶה לַצָפוֹן. יַלְדוּתִי מִשְׁתַּפֶּרֶת. הַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֶדֶת וְשׁוֹטֶפֶת כֵּלִים מְזַכֶּה אוֹתִי בַּמַּתָּנוֹת הַלֹּא עֲטוּפוֹת הַטּוֹבוֹת בַּעוֹלָם

השיר מתוך הספר "פחות מאמת אין טעם לכתוב" 2012

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אות הדסון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.