מחווה בעקבותיה נשברתי

הָיִיתִי בְּדָרְכִִּי לְהֲדַסָּה עֵין כֶּרֶם
זֶה הָיָה לַיְלָה לִפְנֵי הָאַחֲרוֹן
לֹא הִסְכַּמְתִּי שֶׁאִמָּא תְּקַבֵּל מוֹרְפְיוּם
דֶּרֶךְ וְרִיד בָּרֹאשׁ גַּם אִם אֶצְטָרֵךְ
לְחַכּוֹת עַד הַבֹּקֶר לְדוֹקְטוֹר פָיֵנְמֶסֶר
שֶׁיָּרַד לַחֲדַר הַנִּתּוּחַ וְרַק לוֹ הִרְשֵׁיתִי
לָגַעַת בָּהּ. עַל סַף תְּהוֹם
זִהִיתִי שֶׁהַמְּכוֹנִית שֶׁדָּלְקָה אַחֲרֵינוּ הָיְתָה שֶׁלְּךָ
נַהָג הַמּוֹנִית נִבְהָל וּבָלַם וְנִדְרַשְׁתִּי לָרֶדֶת
נִשּׂוּאַי וְחָדְשֵׁי הַהֵרָיוֹן בָּהֶם הָיִיתִי לֹא רְצוּיָה
יָבוֹאוּ לְקִצָּם עִם הַלֵּדָה
וַאֲחִיזָה בְּעֶלְבּוֹן לֹא תִּהְיֶה אֶפְשָׁרוּת
מִשִּׁלְהֵי הַתְּשִׁיעִי שָׁמוּר עִמִּי
עֶרֶב יָפָה אֶחָד בְּחֶבְרַת יְדִידִים
בְּמִסְעָדָהּ בַּלְקָנִית מוּל פַּרְק הַיַּרְקוֹן
שָׁם נָהַג בִּי מֶלְצַר צָעִיר רַכּוּת
מֶחֱוָה בְּעִקְבוֹתֶיהָ נִשְׁבַּרְתִּי

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.