צ'כוב אומר

צ'כוב אומר, תבואי להם מלמעלה ומסיר בעדינות את הפרורים מהכיסא ומזמין אותי לשבת לצידו. יש לו אצבעות עדינות ביחס הפוך לעצה שהוא נותן לי. אני מרגישה אלימה. צ'כוב מחכה לראות אותי על הבמה. את מה שאת. תעלי ותראי להם. אני עדיין מרגישה שבירה. הכיכר יפה. זו אני שנדבקת לצ'כוב כמו עוגת קרם לפרוות שועל. כל כך חם שכולם רוצים למות. אני רק מרירה כרגיל. בתי הקפה פתוחים ומפיצים אור רך. לא יכול להיות יותר טוב והיתושים גם הם מבקשים את קירבתינו. עוד מעט אעלה לבמה לשיר. בינתיים אני רוטנת ומחממת את הקול.  צ'כוב מתייסר בשקט ומכוון את הגיטרה. הוא מלאך רוסי טוב ורגוע כשכולם סביבו מזיעים. הזמרות האחרות מיודדות זו עם זו ומפגינות קירבה בקפיצות קנגורו אחת על על הלחי של חברתה. זה מקום מוזר לחפש בו חיבה.  אני קשוחה ושומרת על עצמי. וכמו שצ'כוב אומר, אתן הערב קול טוב שמתחמם לאט ומתחזק כמו מרי אזרחי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s