מחשבות

היא עומדת ומבשלת אורז ומתבלת אותו בלימון ומכריחה את עצמה לאכול. היא לא צריכה לחכות לתוצאה שתגיע מהמעבדה. היא מרגישה בהריון ומשתגעת מזה. הספר המזוין שלה לא מהודק. ככה אמרו. שלושה עורכים נדרשו להדק אותו והם פוררו אותו ועכשיו גם היא מפוררת. כשהיא אמרה שהיא חושבת שעריכה דומה לחלוקה מאוזנת של בלוקים ולא לשכתוב, צחקו ממנה. זו עונת הצייד של העורכים. בלי עורך מקושר אין לך סיכוי. עורך טוב מכניס את כתב היד לתבנית וטיק טאק כולם חושבים שכתבת משהו כאילו שלא נשמת באמצע. היא עדיין חושבת ומקללת ברוסית. בת שמונה נחתה כאן והקיאה על ההתחלה בחמסין הראשון. היא מסתכלת על רשימת המועמדים לפרס. אף שם לא מצלצל יפה כמו שלה ושום טקסט לא מעניין כמוהו. הכול מתפרק. היא בהריון בבית יש לה מאהב עצלן ובמטבח התנחלו נמלים ואימא שלה תגיע מאוקראינה רק באוגוסט ובסוף יוני במדבר הזה אוגוסט נשמע רחוק אבל הוא קרוב ואין די אורז בבית הלימון עולה עשרה שקלים לקילו והקומה לא מספיק גבוהה בשביל לקפוץ.

 

(פורסם לראשונה ביוני 2011 תחת הכותרת אורז בלימון)

olivier kervern

פוסט זה פורסם בקטגוריה המילים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s