לֹא שְׁקוּפָה. נוֹכְחוּת. וַאֲנִי מְסָרֶבֶת כְּשֶׁאֲנִי לֹא מְעֻנְיֶנֶת
אֲבָל לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצָה לְהִתְבַּקֵּשׁ כְּדֵי שֶׁאוּכַל לוֹמַר מָה אֲנִי רוֹצָה
וּבְמָה לֹא מְעֻנְיֶנֶת
עמודים
תגובות אחרונות
- רפרפית על שלושה שירים היום בידיעות אחרונות
- GeorgVon1 על מחזור שירים לעת קורונה
- שולמית ניר על הוא היגר לאוסטרליה. בפסח הוא יהיה בתל אביב ואני בניו יורק. יופי.
- dvora almagor על הוא היגר לאוסטרליה. בפסח הוא יהיה בתל אביב ואני בניו יורק. יופי.
- hagitum על נימוקי השופטים לפרס גרדנר סימון לשירה 2020 לזכרה של נחמה ריבלין
Blogroll
קטגוריות
- Uncategorized (6)
- אות הדסון (116)
- אפריל יהודי (38)
- אקטואליה (54)
- המילים (97)
- התרה (33)
- חישוקים (32)
- יבשת שבורה (2)
- יחידת זמן (148)
- כללי (3)
- מרחק (18)
- פרגמנטים (112)
- רשימות (87)
-
פוסטים אחרונים
ארכיון
כלים