אולגה ומנת יתר של ספרות רוסית

kristoffer ihlen

מנת יתר של ספרות רוסית

את הגברים שאהבה כבר אינה אוהבת. חלקם נשכחו. לא היו רבים כאלה ואלה שהיו גם לא היו מעטים. אחדים מתו. בדמי ימיהם מתו. כתבה עליהם. בכתיבה הייתה תלויה באהבה וּמִיּוּבַלֵּי האהבה גאה נחשול כאב שתידלק עצמו במנת יתר של ספרות הרוסית. הודתה שהייתה חלשה מול החיים שהשירים שכתבה היו גרועים, בינתיים השתפרה וכל עוד היא מצליחה להתרווח בפיסוק יפה על המטאטא שלה, היא תרחף.
*

אולגה

אולגה  הרגישה שהגיע לגיל שבו גברים מתייחסים לנשים כמו אל דג. רק במוח עוד נברו אצלה מדי פעם. כל השאר כאילו לא היה מעולם. וככה היה ההווה ליום קיץ ארוך ולוהט והעתיד שט בענן למי ששם מבטחו בגשמי ברכה. לא אולגה. אצלה נשאר העבר. בעבר האקלים לא הטריד את אולגה. היא נשמרה מזרים ופחדה מאביה ועבדה את אימה והלכה וחייתה בעולם מקביל וכשחזרה התקשתה להסתגל. על כן, הניחה את מוחה על מעקה המרפסת והצפרים ניקרו בו עד שלא נשארה אולגה.
*

כמו שצריך

הכרתי אישה שלא הבנתי מה הביא אותה לכתוב שהיא אפרוח. הסתכלתי עליה. היא לא הייתה אפרוח. היא החזיקה בעל ועמדה בכאב לידתם של ארבעה ילדים טיפחה ספריה ענפה ואקווריום וגור כלבים בעד עצמה וחתול נגד עכברים ושער ארוך אותו הברישה בוקר וערב בשתי ידיים חזקות איתן עמדה בכל המטלות שהביאה על עצמה וגם יפה הייתה.  זו, אפרוח?

Kristoffer Ihlen

פוסט זה פורסם בקטגוריה יחידת זמן, פרגמנטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אולגה ומנת יתר של ספרות רוסית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s