לצד נשים כמוךְ

hot-weather-in-nyc-early-1900s-vintage-5לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ שָׂרַדְתְּ לְאֹרֶךְ שָׁנִים חָדְשֵׁי קַיִץ חַמִּים
בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית לְצַד נָשִׁים כָּמוֹךְ עִם יְלָדִים רַכִּים
הַקֹּשִׁי בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה חוֹל בְּלִי יָם קִלּוּף בְּגָדִים
מִקְלַחַת שִׁגְרָה אֲרוּחָה נְשִׁיקָה וְלִישׁוֹן וּבַחֲצוֹת
קְבוּרַת יוֹם עָגְמַת לַיְלָה אִינְטִימִיּוּת שְׁדוּדָה

תמונה | פוסט זה פורסם בקטגוריה יחידת זמן. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על לצד נשים כמוךְ

  1. hamishpachton הגיב:

    אני מתעצל לסמן אהבתי על כל שיר ושיר. אני מקבל למייל כל רשימה חדשה, וזה תמיד מדוייק לגמרי, מפעים ויפיפה, פולח את הלב ומשנה ומחדש את החיים, ומחבר למימד גבוה יותר. אמנות אמיתית.
    רציתי לבקש סליחה שאני מקבל את זה כמובן מאליו בלי לחשוב כמה הרבה זה עולה למי שכותבת.
    המעט שאני יכול לעשות זה לומר תודה.
    תודה

  2. תודה. ריגשת אותי .

  3. nirstern הגיב:

    (:
    כשקונים ספר וקוראים, לא חשוב עד כמה נסערים מהקריאה, לא עולה על הדעת להרים טלפון למחבר רק כדי לומר תודה. מרגישים כאילו אני סתם עוד גרגר חול בקהל הרחב והמתפעל…
    ככה לפעמים גם בבלוג. אני מכיר הרבה ובטוח שיש עוד הרבה יותר שמרגישים ככה ולא עולה על דעתם לכתוב תגובה. גם על דעתי לא עלה.
    ליצור בין שאר הדברים שזה, זה גם למסור את הנפש, סוג של מעשה אהבה טוטאלי. ואם נשארת אחר כך שתיקה סתומה ולא יודעים מה קרה בצד השני, אם בכלל יש כזה, זה ריק וצורב וקשה. איכשהו כשירד יום כיפור פתאום הרגשתי צורך לבקש סליחה על זה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s