Garden of Eden

אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתְּ הִיא שׁוֹאֶלֶת מְצֻיָּן אֲנִי עוֹנָה וְאֵיךְ דִבַּרְתְ בְּלִי בְּעָיוֹת אֲנִי עוֹנָה אֲבָל אַתְּ לֹא יוֹדַעַת אֶת הַשָּׂפָה הִיא קוֹבַעַת אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ שָׁם אֶת הַשָּׂפָה אָמַרְתִּי אֲבָל מְדַבְּרִים וְלֹא מְתַקְּנִים כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ וְאֵין פִּנַּת בֶּן יְהוּדָה אָז הָיָה לְךְ טוֹב הִיא אוֹמֶרֶת לֹא אֲנִי עוֹנָה הָיָה לִי רַע.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרגמנטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על Garden of Eden

  1. איריס קובליו הגיב:

    והצילום מבטא בדיוק את מה
    שהיטב לתאר במילים

  2. yuditshahar הגיב:

    מדברים מדברים ולא מתקשרים. לא משנה באיזו שפה.ואולי הבדידות היא אותה בדידות אבל אין כמו במרחב המוכר.
    שבת שלום שולמית.

  3. סיגל בן יאיר הגיב:

    ללא סימני פיסוק. נפלא.

  4. גיורא פישר הגיב:

    קטע מרתק, מבלבל כמו החיים.
    שתי האמירות( הכנות) הפתיחה :"אֵיךְ הִסְתַּדַּרְתְּ הִיא שׁוֹאֶלֶת מְצֻיָּן אֲנִי עוֹנֶה
    והסיום:" הָיָה לִי רַע".

  5. ריקי הגיב:

    נפלא ! השפה היא הכל והיא כלום

  6. אהוד פדרמן הגיב:

    לאור התצלום הציפיה היא לשיח זוגי, אך בשיר יש יותר משתי דמויות מה שהופך את נסיבות השיח למסתוריות

  7. אהוד פדרמן הגיב:

    ובקריאה נוספת, נשמע לי שזה שיר אירוני ביקורתי על אודות הביקורתיות הישראלית ועל הקושי בתרגום רגשות הזולת כאנלוגיה לתרגום משפה לשפה

  8. שולמית הגיב:

    אהבתי מאד
    כל טוב
    שולמית

  9. ולי הפיתול הזה דווקא מזכיר את שורות הסיום של "שלוש אחיות" של עגנון 🙂
    http://wp.me/pSKif-h3x

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s