הורי המתים ונסיעתם הקרובה לאמריקה

בשני הלילות האחרונים פקדו אותי בחלומותיי אחדים מקרובי המתים. שני אחיה של אמי אבי ואמי בעצמה. החלומות היו בסימן של תנועה. בקיפאון המוות נעו רכבות ומטוסים.  אחד משני דודי ביקש  שאשלם עבורו את כרטיס הנסיעה באוטובוס. אבי ואמי ביקשו שאצטרף אליהם בנסיעתם הקרובה לאמריקה. תמיד חשדתי שמדברים שם אידיש ואפילו כתבתי על כך לריימונד קרבר למקרה שאני טועה והם יצטרכו למתורגמן. ובכל זאת סירבתי. כמו שפרפרים לא מגיעים עד הגג ככה גם לי אין מה לחפש באמריקה. אבל לא זה הנימוק שבגללו סירבתי להצטרף להורי המתים בנסיעתם הקרובה לאמריקה. פרטתי בפניהם את מעלות נוכחותי כאן כולל משאבי הפיזיים. טמטום מוחלט. את מי אני מרמה.  אני הרי תמיד הסכמתי עם השורה של אלזה לסקר-שילר "כל אדם חוזר הביתה אל ליבו המת" ולעיתים קרובות גם אל ביתו הריק.  הורי לא אמרו דבר. אולי הם אפילו כבר לא הקשיבו. אבל אני הקשבתי ושמעתי טוב. את השקרים. את האמת שלא נאמרה  ומתוך כך בקשתי הטבת חלום אצל מי שיש  לו עניין גדול בחלומות וכשהתבוננתי ברטט שפתיו, איש לא מפוענח שכמותו, מה זה אומר עלי שאני באה אליו תפורה למציאות בחוט כל כך דק.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרגמנטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הורי המתים ונסיעתם הקרובה לאמריקה

  1. bddaba הגיב:

    "את האמת שלא נאמרה"

    * * * * *

  2. thedaphna הגיב:

    התהיה עד לאן מגיעים פרפרים לא יוצאת לי עכשיו מהראש. כפי שאמרתי לך, צחקתי וכאבתי חליפות. אשפית אחת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s