פּוגת סוכר

הוּא מֵת וְלַחֲדָרִים נִכְנַס אוֹר וַאֲוִיר

וְהִיא הִתְחִילָה לִנְשֹׁם

אֲבָל זֶה לֹא הָיָה כָּכָה

הִיא מֵתָה רִאשׁוֹנָה

וְהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ שְׁנֵי מְשֻׁגָּעִים

שֶׁטָּרְפוּ אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי

וַאֲנִי כָּתַבְתִּי עַל כַּף הַיָּד

לֹא חָשׁוּב הֵיכָן הָיִיתָ בּוֹדֵד

כָּל עוֹד הַגֶּשֶׁם יַרְגִּיעַ

שָׁקוּף מִשָּׁמַיִם

בַּחֹם הַנָּכוֹן

כְּמוֹ שַׁד.

תַּאֲמִין

לפני שנים הופיעו הורי בחלומי ושמעתי בקולם את המילים "פּוּגַת סוּכָּר"
היות והפּוגה לא הגשימה עצמה שתלתי אותה בערוגת הכותרת. אולי בכל זאת.



פוסט זה פורסם בקטגוריה רשימות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פּוגת סוכר

  1. עידו הגיב:

    שיר מקסים.
    תחושה של רצח, של מוות-רמיה של האם כדי להרוג את האב.
    תודה.

  2. שולמית אפפל הגיב:

    תודה לך ובהצלחה עם הספר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s