המורה שולמית מתה

חנה אמרה "את יודעת שהמורה שולמית מתה". לא ידעתי ובשבועות האחרונים דווקא חשבתי עליה.  בשיחה האחרונה עם המורה שולמית היא שאלה אותי אם חזרתי לכתוב ואחרי שעניתי מה שהיה נכון לאותו פרק זמן היא לא גילתה יותר עניין בשיחה ונפרדנו ובמותה הפרידה כבר לנצח. המורה שולמית ואני חיבבנו אחת את השנייה חיבה מאוחרת. היא אמרה שהייתי ילדה טובה ותלמידה גרועה אבל נקייה ומסודרת. היא והמנהל משה  והמחנכת מרגלית  היו לגמרי בטוחים שאני גבולית או משהו כזה ובאיבחון שכפו עלי הם עצמם יצאו מפגרים אבל היא התעקשה שהשיעורים שהכנתי לא היו אלא שירבוטים אבל לי כבר לא היה איכפת כי בינתיים ראיתי את הרקפות הנפלאות שהמורה שולמית שתלה בגינתה ואחר כך שתינו קפה והיא הגישה עוגת שמרים נהדרת  ולא רציתי לבייש אותה וחוץ מזה אלוהים עשה לה עצמה ילד דיסלקט  ומאז היא נזכרת בי לעיתים קרובות "בזמנו לא היינו מודעים לבעייה" ואני הייתי כבר כמעט מוכנה להציע לה חברות  אבל רק המשכתי להתענג על עוגת השושנים שהזכירה לי את אמי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה פרגמנטים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s