ללוות את הירח עד הלובי

 

כתבת הכל. נשאר רק לנשום את קור הלילה ללוות את הירח בפנותו ממךְ ולגלות את המובן מאליו
עייפות קמאית הפכה את עיניךְ ועפר כיסה אותן כמו ארבה. רק לדמיין מה קסם זה היה ליאוש שהיית איתו לגמרי לבד. לכל יש סיבה אמרת. לאור מעל נהר הסיין לספסלים על הגדה לעץ שקד מתוק חשוק לגדר ולבדידות. אני רק מנסה לתאר איזה גיהינום קרא לךְ. מתחת לגשר עובר עכשיו צל שאת כבר לא לכודה בו. בלעדיךְ אכתוב עד שאסיר מכתפיךְ את הקינה שהרעידה אותן.

ניו יורק
07.05.09

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה רשימות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על ללוות את הירח עד הלובי

  1. תמי הגיב:

    הייתה לי לפתע מציאות לטפל בה
    איזה משפט מדויק ונכון כל כך

    לכתוב כדי להסיר את הרעד מהכתפיים
    גם זה.

    שוב, תודה.

  2. דפנה לוי הגיב:

    למרות המציאות. בגלל המציאות. בזכות המציאות?
    פעם חשבתי שמצוקות נועדו לשמש חומר הגלם של היוצרים.וגם רוע, ועוול. זה מאפשר בנייה של תיזה תיאולוגית די קוהרנטית אם מתעקשות.

  3. שולמית אפפל הגיב:

    תודה על בחירותיך. ועל תגובתך בכלל.

  4. שולמית אפפל הגיב:

    למרות המציאות ובגללה חלומות הלילה וסיוטי היום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s