הכלכלה כישות קיצרת נשימה

צמצמתי את הוצאותיי למינימום. ללא עודף ושארית. אני חיה כמו שאני כותבת. בין דיוק לחלומות.

כדי להבין מה קורה סביבי אני מתבוננת ומאנישה את הכלכלה שהייתה  מהאני החובק לאני החונק המפתה  המעתיר והמעשיר הבולע והמעניש ועכשיו הכלכלה מורעלת ואנחנו  נהפוך לבור הספיגה לכלכלה שמחרבנת ומקיאה.

 

קרן הפנסיה האומללה שלי חטפה. בטח.  גם העשירים בוכים בכי נוצץ ושומני. מה לעשות. מסכנים.  מסכן גם ביבי ושטרית שהרחיקו מאיתנו את קצבת הזקנה.

 

תגידו, מה זה הדבר הזה שכר של מיליונים למנהלים וסגנים וסגני סגנים ומענקי  פרישה  במיליונים ומענק מיוחד לפקידים בבנק ישראל בעצם ימים אלה.

כאן בארץ הזו שיש בה יותר ממיליון ילדים עניים  ולא רק בבית יש מי שחי בסיכון גם בתי החולים שלנו הם בית בסיכון.

יצחק שמיר, ראש הממשלה לשעבר, אמר פעם שמדינה לא צריך לנהל כי זו לא מכולת. אז זהו שכן. למישהו כבה  האור במוח והוא נוזל ומטפטף  עלינו.

 

גם המלחמה נזלה עלינו ומאד הופתענו ואיזה מסכנים האוהדים.

 

אני שומעת  את הכול מתמוטט ואת דיכאון האנשים  המתכנסים ומבדלים עצמם מהמדינה.

אני שומעת אף כי צעקה אין.  את הזמזום והקריסה אני שומעת.  

הארץ כבר מזמן מרוחה כולה כשקשוקה שאין לה הופכין  ואין לה בולעים,  אלא בכוח. 

 

אבי נפטר ב 1984.  זמן מה קודם לכן הוא אמר לי שהוא דואג.  אבי היה רביזיוניסט.  המדינה לא  תשרוד חמישים שנה הוא אמר לי.  המדינה תשרוד, עניתי.

 

הרב הבטיח לי שלא יהיה חורבן בית שלישי.  חילונית שכמוני, חבל שלא שאלתי את הרב מה  יקרה עם  כל העושר הזה פתאום ישפך על כל כך מעטים וכל הרבים יצטרכו לעשות משמרת שלישית כדי לנקות את זה אחריהם.

 

אתם יכולים לצחוק ממני. נכון,  אני לא מבינה בכלכלה.  גם  בשנות השמונים לא היו לי מספיק עיניים לעקוב אחרי העושר הנצבר סביבי, ממניות ומהלוואות  מהבנקים.

 

ומה הדבר הנורא הזה שקרה כאן. התפוררנו  מעם  לתריסר משפחות שמחזיקות את הדבש והחלב והביצים של המדינה.  מצידי שינהלו גם את הפוליטיקה והצבא אולי אם זה  יתפוס אותם בכיס, תהיה לנו מדינה גם מעבר לשנת התפוגה שאבא שלי בחרדתו ניבא.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה רשימות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הכלכלה כישות קיצרת נשימה

  1. לטם חיון הגיב:

    "גם העשירים בוכים בכי נוצץ ושומני" ואני טיפה מרחמת על הלב לבייב שהפסיד מיליארד ועל האח עופר שהפסיד תשעה, כי למרות האלפים שזולגים מקרנות הפנסיה של ההמונים והשקלים שקונים לחם לאם חד הורית פלוס אחד, אלו לא מרוחים על חצי עמוד שער פלוס תמונה.
    אני הולכת לאכול שקשוקה. יש עגבניות תמר בשלושה שקלים לקילו בשוק הכרמל.

  2. דפנה לוי הגיב:

    לרחם על לבייב?. ואני דווקא מקנאה בו!!!. הלוואי ויכולתי להרשות לעצמי להפסיד מיליונים ומיליארדים… אני מרחמת על אלה שהפסידו את פת הלחם האחרונה אבל בהחלט לא על לבייב

  3. לא רחמים על לבייב ודומיו אלא מצער עלינו

  4. ובעוד אצלם נשברת קומה על ראשינו מתרסקים השברים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s